Daf 88b
שְׁפִיכוּת דָּמִים מֵעֶגְלָה עֲרוּפָה וְלָשׁוֹן הָרָע מִקְּטֹרֶת דְּתָנֵי רַב חֲנַנְיָה מִנַּיִן לִקְטֹרֶת שֶׁמְּכַפֶּרֶת שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם
Rachi (non traduit)
[ויכפר] על העם. במחלוקת קרח שהוא לשון הרע [שנאמר] אתם המיתם וגו':
וְתָנֵי דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַל מָה קְטֹרֶת מְכַפֶּרֶת עַל לָשׁוֹן הָרָע יָבֹא דָּבָר שֶׁבַּחֲשַׁאי וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֶׂה חֲשַׁאי
Rachi (non traduit)
שבחשאי. שהיה לבדו שם כדתנן פורשין בין האולם ולמזבח בשעת הקטרה וכל שכן מן ההיכל שנאמר וכל אדם לא יהיה וגו' בסדר יומא (דף מד.):
קַשְׁיָא לָשׁוֹן הָרָע אַלָּשׁוֹן הָרָע קַשְׁיָא שְׁפִיכוּת דָּמִים אַשְּׁפִיכוּת דָּמִים
לָא קַשְׁיָא הָא דִּידִיעַ מַאן קַטְלֵיהּ הָא דְּלָא יְדִיעַ מַאן קַטְלֵיהּ אִי דִּידִיעַ מַאן קַטְלֵיהּ בַּר קְטָלָא הוּא בְּמֵזִיד וְלָא אַתְרוֹ בֵּיהּ
Rachi (non traduit)
ידיע מאן קטליה. כתונת מכפרת על הציבור שלא יענשו:
בר קטלא הוא. וכל כמה דלא קטליה מיענשי דכתיב [ולארץ] לא יכופר וגו' (במדבר לה):
ומשני במזיד ולא אתרו ביה. דלאו בר קטלא הוא הילכך ציבור מתכפרי בכתונת והוא נגעים באים עליו כדאמר בערכין:
וְלָשׁוֹן הָרָע אַלָּשׁוֹן הָרָע נָמֵי לָא קַשְׁיָא הָא בְּצִינְעָא הָא בְּפַרְהֶסְיָא
Rachi (non traduit)
בצינעא. דהוה דבר שבחשאי קטרת מכפרת שהוא מעשה חשאי:
בפרהסיא. שהוא דבר שבקול קול פעמונים מכפר עליו:
הֲדַרַן עֲלָךְ הַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ
אִינִי וְהָא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שְׁנֵי דְּבָרִים לֹא מָצִינוּ לָהֶן כַּפָּרָה בְּקָרְבָּנוֹת וּמָצִינוּ לָהֶן כַּפָּרָה מִמָּקוֹם אַחֵר וְאֵלּוּ הֵן שְׁפִיכוּת דָּמִים וְלָשׁוֹן הָרָע
הוּגְּעוּ לְנֶתֶר וְאָהָל אַף בְּמַיִם אֵין מְכַבְּסִים וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֵין מְכַבְּסִין אוֹתָן כָּל עִיקָּר שֶׁאֵין עֲנִיּוּת בִּמְקוֹם עֲשִׁירוּת
Rachi (non traduit)
הוגעו למים. כלומר אם היה גיעולן מועט ולא הזקיקן אלא לכיבוס מים מכבסים אותן אף בנתר ואהל:
הוגעו לנתר ואהל. שנתגעלו גיעול רב שהגיעו ליזקק לכיבוס נתר ואהל תו לא מתקן להו כלל:
אף במים. לאו לרבותא הוא אלא למימרא דנתר ואהל דנקט לאו לענין כיבוס נקט דהיכא דאסור אסור לגמרי והיכא דשרי שרי לגמרי אלא לענין גיעול נקיט ליה וה''ק נתגעלו אין מכבסין אותו כלל אם הוזקקו לנתר ואהל:
תָּנוּ רַבָּנַן מְעִיל כּוּלּוֹ שֶׁל תְּכֵלֶת הָיָה שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעַשׂ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת שׁוּלָיו כֵּיצַד מֵבִיא תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי שְׁזוּרִין וְעוֹשֶׂה אוֹתָן כְּמִין רִימּוֹנִים שֶׁלֹּא פִּיתְּחוּ פִּיהֶן וּכְמִין קוֹנָאוֹת שֶׁל קְנָסוֹת שֶׁבְּרָאשֵׁי תִינוֹקוֹת
Rachi (non traduit)
נראה בעיני דה''ג. שוליו כיצד היה מביא כו' דברימונים נאמרו שלשה צבעים:
שלא נפתחו פיהם. דרך רימונים כששוהין באילן אחר גמר בישולן מתפתחין מאיליהן כדרך שעושין קליפי אגוזים החיצונות:
וכמין קונאות. בוטונ''ש עשויין כמין תיק של נחשת שעושין [בסוף] בית יד הרומח שקורין ארישטייל לשון (שמואל ב כ''א:
ט''ז) ומשקל קינו דישבי בנוב והתינוקות תולין אותו בראשי כובעי נצרים שעושין אותו למלחמתן שקורים הילמ''ש:
קנסות שבראשי תינוקות. לשון וקלסא דנחשא על רישיה:
וּמֵבִיא שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זַגִּין שֶׁבָּהֶן שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם עִינְבָּלִין וְתוֹלֶה בָּהֶן שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה בְּצַד זֶה וּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִצַּד זֶה רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה הָיוּ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מִצַּד זֶה וּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה מִצַּד זֶה
Rachi (non traduit)
מצד זה. מלפניו ומלאחריו:
זגין. אינצליט''ש:
עינבלים. מה שתלוי בתוכן לקשקש ותולה בו אצל הרמון [והוא] פעמון כדכתיב (שמות ל''ט:
כ''ו) פעמון ורמון ובתוך הרמונים דקרא לאו בתוך החלל קאמר אלא ביניהם דפעמון אחד בין שני רמונים:
אָמַר רַבִּי עִינְיֹנִי בַּר שָׂשׂוֹן כְּמַחְלוֹקֶת כָּאן כָּךְ מַחְלוֹקֶת בְּמַרְאוֹת נְגָעִים דִּתְנַן מַרְאוֹת נְגָעִים רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס אוֹמֵר שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם
Rachi (non traduit)
מראות נגעים. לטמא מפתוכין של לבן אדמדם ולבנים של נתקי הראש וזקן ושל נגעי בתים [ובגדים]:
Tossefoth (non traduit)
כמחלוקת כאן כך מחלוקת במראות נגעים. פר''ת דתלי האי בהאי דמשום דמעיל בא לכפר על לשון הרע וכן נגעים באין על לשון הרע כדאמרינן פרק יש בערכין (ערכין דף טז.):
שבעים ושנים. לא פליג התנא אמתניתין דשבועות (דף ב.) דתנן שתים שהן ארבע דהתם מיירי בנגעים לבנים והכא מיירי בכל מיני נגעים ירקרק ואדמדם ופתוכים ויש להוסיף עוד נגעי בתים ונגעי בגדים:
וְאָמַר רַבִּי עִינְיֹנִי בַּר שָׂשׂוֹן לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת קָרְבָּנוֹת לְפָרָשַׁת בִּגְדֵי כְהוּנָּה לוֹמַר לָךְ מָה קָרְבָּנוֹת מְכַפְּרִין אַף בִּגְדֵי כְהוּנָּה מְכַפְּרִין
Rachi (non traduit)
למה נסמכה. בצו את אהרן זאת תורת העולה זאת תורת החטאת והאשם וזבח השלמים והדר קח את אהרן ואת הבגדים:
כְּתוֹנֶת מְכַפֶּרֶת עַל שְׁפִיכוּת דָּ[מִי]ם שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם מִכְנָסַיִם מְכַפֶּרֶת עַל גִּילּוּי עֲרָיוֹת שֶׁנֶּאֱמַר וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד [לְכַסּוֹת (אֶת) בְּשַׂר עֶרְוָה] מִצְנֶפֶת מְכַפֶּרֶת עַל גַּסֵּי הָרוּחַ מִנַּיִן אָמַר רַבִּי חֲנִינָא יָבֹא דָּבָר שֶׁבַּגּוֹבַהּ וִיכַפֵּר עַל גּוֹבַהּ
Rachi (non traduit)
ויטבלו את הכתנת. רמז הוא לעתיד שיכפר שפיכת דמים בכתנת טבילה היינו כפרה:
לכסות את בשר ערוה. לחפות על גילוי עריות:
Tossefoth (non traduit)
מכפרים על שפיכות דמים. מה שמפרשים אהא מיום שחרב בית המקדש אף על פי שבטלו ד' מיתות דין [ארבע] מיתות לא בטלו דלהכי לא נקט מ' שנה קודם שחרב בית המקדש שגלתה סנהדרין דבההיא שעתא אפי' דין ארבע מיתות לא הוה דבגדי כהונה מכפרין ולא נהירא דגבי שמעון בן שטח פריך ליה באחד דיני ממונות (סנהדרין דף לז:) אף על גב דהוו בגדי כהונה ומיהו הייתי יכול לקיים פירוש זה ולומר דלהכי לא נקט מ' שנה משום דאיכא דין מיתות דבטלו כגון עריות ועבודת כוכבים שמכפרין עליהם מכנסים ואפוד אבל דין שפיכות דמים לא בטל דכתונת שמכפרת על שפיכות דמים אין מכפרת על ההורג אלא על ישראל שערבין זה בזה דומיא דעגלה ערופה דכתיב (דברים כ''א:
ח') כפר לעמך ישראל ואציבור מכפרת ולא על ההורג וכן משמע הכא דכתנת לא מכפרת אהורג דאי מכפרת מאי פריך הכא מעגלה ערופה והא עגלה ערופה אישראל מכפרה וכן משמע פ' יש בערכין (ערכין דף טז.) דקאמר על ז' דברים נגעים באים וקחשיב שפיכות דמים ולשון הרע ופריך התם ממעיל שמכפר על לשון הרע ומכתנת שמכפר על שפיכות דמים לא פריך מידי משום דלא מכפר אהורג אלא אישראל כדפרישית אבל מלשון הרע דלא מצינו לשנויי הכי דמסתמא אין ציבור נענשין על לשון הרע של זה כיון דשמא לא יבא לידי תקלה וכן פירש בקונט' התם ועוד יש מפרשים בההיא דערכין (גז''ש) דלהכי לא פריך מכתנת דנהי דמצלת מעונש מיתה מנגעים ויסורין לא מצלת ואם תאמר הכא משמע דכתנת מכפרת על דידיע מאן קטליה ובשבועות (דף ח.) מצריך קרא למימר שאין שעיר המשתלח מכפר על דידיע מאן קטליה ואמאי צריך קרא פשיטא דהא כתנת מכפרת ומיהו יש לפרש דיש חילוק בין ציבור לכל ישראל דכתנת מכפרת אציבור ושעיר המשתלח על כל ישראל:
אַבְנֵט מְכַפֵּר עַל הִרְהוּר הַלֵּב הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ חוֹשֶׁן מְכַפֵּר עַל הַדִּינִין שֶׁנֶּאֱמַר וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט אֵפוֹד מְכַפֵּר עַל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנֶּאֱמַר אֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים
Rachi (non traduit)
אהיכא דאיתיה. שהיו חוגרין כנגד אצילי ידיהן דהיינו כנגד הלב כדילפינן בפרק שני (לעיל זבחים דף יט.) מולא יחגרו ביזע:
אין אפוד. נגלה עון תרפים הא יש אפוד אין תרפים כך שמעתי במסכת ערכין (דף טז.):
מְעִיל מְכַפֵּר עַל לָשׁוֹן הָרָע מִנַּיִן אָמַר רַבִּי חֲנִינָא יָבֹא דָּבָר שֶׁבַּקּוֹל וִיכַפֵּר עַל קוֹל הָרָע וְצִיץ מְכַפֵּר עַל עַזּוּת פָּנִים בְּצִיץ כְּתִיב וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן וּבְעַזּוּת פָּנִים כְּתִיב וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ
Rachi (non traduit)
דבר שבקול. פעמונים שבו (מכפר):
If they needed natron or ahal, you may not wash them even in water. Others maintain: You may not wash them at all, (1) because there is no poverty in the place of wealth. Our Rabbis taught: The robe [Me’il] was entirely of blue, (2) as it is said, And he made the robe of the ephod of woven work, all of blue. (3) How were its skirts [made]? Blue [wool], purple wool and crimson thread, twisted together, were brought, and manufactured into the shape of pomegranates whose mouths were not yet opened (4) and in the shape of the cones of the helmets on children's heads. Seventy two bells containing seventy two clappers were brought and hung thereon, thirty six on each side. (5) R. Dosa (6) said on the authority of Rabbi Judah: There were thirty six, eighteen on each side. R. ‘Inyani b. Sason said: As there is a controversy here, so is there a controversy in respect to leprous plagues. (7) For we learnt: The appearances of plagues, R. Dosa b. Harkinas said: They are thirty six; Akabia b. Mahalalel said: They are eighteen. (8) R. ‘Inyani b. Sason also said: Why are the sections on sacrifices and the priestly vestments close together? (9) To teach you: as sacrifices make atonement, so do the priestly vestments make atonement. The coat atones for bloodshed, for it is said, And they killed a he-goat, and dipped the coat in the blood. (10) The breeches atoned for lewdness, as it is said, And thou shalt make them linen breeches to cover the flesh of their nakedness. (11) The miter made atonement for arrogance. How do we know it? — Said R. Hanina: Let an article placed high up (12) come and atone for an offence of hauteur. The girdle atoned for [impure] meditations of the heart, i.e., where it was placed. (13) The breastplate atoned for [neglect of] civil laws, as it is said, And thou shalt make a breastplate of judgment. (14) The ephod atoned for idolatry, as it is said, Without ephod there are teraphim. (15) The robe atoned for slander. How do we know it? — Said R. Hanina: Let an article of sound (16) come and atone for an offence of sound. The head-plate atoned for brazenness: of the head-plate it is written, And it shall be upon Aaron's forehead, (17) whilst of brazenness it is written, Yet thou hadst a harlot's forehead. (18) But that is not so, for surely R. Joshua b. Levi said: For two things we find no atonement through sacrifices, but find atonement for them through something else, (19) and they are bloodshed and slander. Bloodshed [is atoned for] by the beheaded heifer, (20) while slander [is atoned for] by incense. For R. Hanania recited: How do we know that incense atones? Because it is said, And he put on the incense, and made atonement for the people. (21) And the school of R. Ishmael taught [likewise]: For what does incense atone? For slander: let that which is done in secret (22) come and atone for an offence committed in secret. (23) Thus slander contradicts slander, and bloodshed contradicts bloodshed? — There is no difficulty: bloodshed does not contradict bloodshed: In the one case the murderer is known, (24) in the other the murderer is unknown. (25) If the murderer is known, he is liable to death? (26) -It means [where he committed murder] deliberately, but was not warned. (27) Slander too does not contradict slander: Here it was done in secret;28 there it was done in public. (29)

(1). Even if slightly soiled.
(2). Tekeleth, wool dyed with a peculiar blue, now no longer obtainable.
(3). Ibid. XXXIX. 22.
(4). Overripe pomegranates open up slightly.
(5). I.e., in front and behind.
(6). Sh.M. reads: Rabbi.
(7). Lit., ‘the appearances of plagues’.
(8). They disagree as to how many colors render these plagues leprous and unclean.
(9). Immediately after discussing the burntoffering, meal-offering, sin-offering, and peaceofferings (Lev. VII), Scripture speaks of the priestly garments (VIII, (1) seq.)
(10). Gen. XXXVII, 31. This was a sign that later the coat would make atonement, even as dipping (Heb. Tebillah, in later Hebrew denoting ritual immersion for purification) symbolized atonement.
(11). Ex. XXVIII, 42.
(12). On top of the head.
(13). It was placed at the level of the heart.
(14). Ibid., 15.
(15). Hos. III, 4. Where there is no ephod, there is the unatoned-for sin of Teraphim (idols). — E.V.: without ephod or Teraphim.
(16). Sc. the robe, which was fringed with bells.
(17). Ex. XXVIII, 38.
(18). Jer. III, 3.
(19). Lit., ‘from another place.’
(20). V. Deut. XXI, 1-9.
(21). Num. XVII, 12.
(22). None was present when the incense was offered.
(23). Slander is first related in private and then it spreads.
(24). Then the coat makes atonement, so that the whole community should not be divinely punished.
(25). Then the beheaded heifer makes atonement.
(26). And until he is executed the community is not forgiven.
(27). On ‘warning, (hathra'ah) v. p. 372, n. 1. He could not be executed in that case.
(28). Then the incense atones.
(29). Then the robe atones.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source